ספר קולי - ״איך כדאי לחיות״ מאת רנה ורבין:
הספר הזה הוא דיווח ישיר מהחלל הפנימי, כפי שנצפה במסעותיי, ביניהם ואחריהם. כתבתי אותו עבור הסקרניות, הכמהות, ההרפתקניות, והמתעניינות שלא בהכרח מתכוונות לצאת בעצמן למסעות דומים.
כל מסע דורש אומץ. כל סיפור מסע דורש התגברות על מבוכה ופחד. אולי זה אותו הדבר.
חמש נשים (ועוד כלבה אחת) יוצאות למסע, כל אחת בדרכה. הן לא יוצאות לחפש את עצמן, הן יוצאות למצוא את הבלתי מוגבל. כדי להצליח לפרוץ גבולות הן נעזרות בכל מה שיכול לספק להן מידע חיוני, שיטלטל את תפיסת העולם השגורה. המסעות שלהן פסיכדליים, גשמיים, מיסטיים, פילוסופיים: מילים גדולות, שמתחילות במצו הצג יותר קה רוחנית אנושית, שאי אפשר להחניק עוד. הן מתמודדות בדרכן עם השאלות הפשוטות ביותר, הסבוכות ביותר: מה יש, איך לאהוב, מהי חירות, איך כדאי לחיות. הן פורצות במסעותיהן דרך חדשה, אמיצה ופקוחת עיניים, לב ותודעה.
רנה ורבין כותבת, מתרגמת, עורכת ומקליטה ספרים. מלמדת כתיבה יצירתית וקריאה מודרכת ב"אתיקה" של שפינוזה בספרית בית אריאלה. זוכת פרס ברנשטיין לביקורת ספרותית בעיתונות לשנת 2005. ספרה הראשון, "כמה טוב לחיות", יצא לאור בשנת 2010.
״אני אכולת קנאה ברנה ורבין, שתיעדה את חייה ומסעותיה במרחבי התודעה בספר "איך כדאי לחיות". אמנם היא מגוללת את הסיפורים כאילו שעברו על דמויות בדיוניות כמו נורה ונינה, אבל תחקיר קליל מעלה: כולן היא. ורבין - כמו הדמויות שבראה - מאמינה באהבה, אבל לא במונוגמיה. היא לא רוצה לגור עם בחורים, להכיר את ההורים שלהם ולריב על שטיפת כלים. אין לה ילדים מבחירה, והיא יכולה לקפוץ להודו או לאמזונס בלי לדפוק יותר מדי חשבון. היא מגדירה את עצמה "פסיכונאוטית", חוקרת מרחבי החלל הפנימי. איך עושים זאת? לפעמים מודטים ומדי פעם נעזרים בפטריות הזיה, סמים ושיקויים. בין לבין לא מזיק לקרוא המון ספרים ולהתעמק בפילוסופיה. מה מרוויחים? לא בהכרח אושר, אבל כן עומק, משמעות, רוחב יריעה, התמזגות עם הטבע. לא שאני ממליצה לכל אחת לרוץ להשתתף בטקס איוואסקה ולראות בעיני רוחה כיצד היא מתנה אהבים עם עץ, אבל לקרוא תיאור מפורט ורהוט של החוויה ממקור ראשון – הו, כן.״ מאיה לוין, לאישה הצג פחות